פסק-דין בתיק ת"א 127-08

התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעה כספית על סך 6,383,202 ש"ח, בגין כספים אשר לטענת התובעת חבות לה הנתבעות, ביחד ולחוד, עקב הסכמים והזמנות עבודה שנחתמו בין הצדדים במרוצת השנים, לפיהם תמורת ביצוע העבודות על ידי התובעת התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובעת עמלות מתוך הרווחים שהופקו כתוצאה מפעילויות התובעת.

רקע

1. התובעת, החברה הכלכלית פרדס חנה כרכור בע"מ (להלן: "התובעת" או "החכ"ל"), הינה חברה עירונית שהוקמה על ידי הנתבעת 1, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור (להלן: "הנתבעת 1" או "המועצה") ביום 24.4.95, במטרה ליזום ולפתח פרויקטים ציבוריים בתחום השיפוט של המועצה.  התובעת, שנמצאת בפירוק וקיבלה את אישורו של בית המשפט לפירוק להגשת תובענה זו, הפסיקה את פעילותה בתאריך 31.12.03 וממועד זה ואילך אין לה הנהלת חשבונות.

2. הנתבעת 2, משאבי מים פרדס חנה-כרכור בע"מ (לשעבר משאבי מים פרדס חנה בע"מ- ריסט בע"מ), היא זכיינית בתחום תשתיות המים והביוב באזור פרדס חנה-כרכור, בהתאם למכרז שפורסם ביום 2.4.98. 

3. הנתבעת 3, החברה לתשתיות זורמות פרדס חנה-כרכור בע"מ (להלן: הנתבעת 3" או "החל"ז") היא חברה עירונית שהחלה לפעול ביום 1.1.96. על פי הסכם בדבר שירותי מים, ניקוז, תיעול וביוב מיום 3.1.96 (נספח ב' לכתב התביעה), המועצה הסמיכה את החל"ז לבצע עבורה את כל הדרוש כדי לספק תשתיות זורמות לכל התושבים בתחומי המועצה; לבצע בשמה התקנת מערכות של מים, ניקוז, ביוב ועבודות פיתוח; גביית כל האגרות, ההיטלים דמי ההשתתפויות ושאר התשלומים המוטלים על תושבי המועצה והנגבים מהם בקשר לשירותי תשתיות זורמות.

4. ביום 1.2.11 הגישו התובעת והנתבעת 2 הסדר פשרה שנחתם ביניהן ביום 21.1.11 (להלן: "הסכם הפשרה"), לפיו הנתבעת 2 תשלם לתובעת סך של 4,000,000 ש"ח, בכפוף לכך שהתובעת תמשיך ותנהל את התביעה כלפי הנתבעות האחרות, הנתבעות 1 ו-3 (להלן: "הנתבעות") אולם כל הזכויות שיתקבלו בפסק דין ו/או בכל דרך אחרת יועברו לנתבעת 2, ולעניין זה התובעת המחתה את זכותה לקבלת הפירות נשוא התובענה לנתבעת 2, כך שאם ייפסק כי הנתבעות חייבות סכום כלשהו לתובעת, סכום זה יומחה לנתבעת 2 והיא זו שתהא זכאית להוציאו לפועל כמו כל פסק דין שלטובתה. ביום 23.2.11 אישרתי את הסכם הפשרה כפסק דין בין הצדדים לו. 

תמצית טענות הצדדים

טענות התובעת

5. לטענת התובעת, הנתבעות לא קיימו את חובותיהן כלפיה, כפי שעולה מהזמנות העבודה וההסכמים עליהם חתמו הצדדים (נספחים ה'-ז' לכתב התביעה) ונמנעו מלשלם לה את התמורה המגיעה לה. על חלק מההסכמים והזמנות העבודה חתמו גם המועצה וגם החל"ז ולכן לגישתה הן חייבות בתשלומים בנוגע להזמנות העבודה האלו כלפי התובעת ביחד ולחוד. 

6. לטענת התובעת, המועצה הודתה במספר הודאות בעל דין, שהיא חייבת לתובעת סכום של בין 3,000,000 ש"ח לבין 6,443,681 ש"ח. כך למשל, נטען כי בדו"ח הכספי של המועצה לשנת 2004 (נ/5) מופיע פירוט של השקעת המועצה בתאגידים עירוניים בו מצוין כי נכון לסוף שנת 2004 המועצה נותרה חייבת לתובעת סך של 3,297,000 ש"ח. גם בדו"ח הכספי של התובעת לשנת 2004, לגביו אין מחלוקת שהמועצה היא זו שהזרימה אליו את מלוא הנתונים והוא מהווה דו"ח כספי נוסף של המועצה, ניתן לראות את מרכיב החוב של המועצה לתובעת.

7. התובעת טענה שעל פי חוות הדעת החשבונאית של המומחה מטעמה, המועצה חייבת לה מעל ל-8 מיליון ש"ח, נכון לסוף שנת 2004. בנוסף טענה, שמתצהיריהם של בועז חרובי (להלן: "מר חרובי") ומר אקרון לומקה (להלן: "מר לומקה"), המנהלים הכלליים של התובעת בתקופות הרלוונטיות למתן התצהירים, עולה שהמועצה נותרה חייבת לתובעת מעל ומעבר לסכום שנתבע בפועל על ידה. לטענתה, מצהירים אלו הינם העדים היחידים שהעידו מידיעה אישית בגין התקופות הרלוונטיות לכתב התביעה, ועדותם נותרה איתנה ולא נסתרה. לעומתם, גזבר המועצה, שהעיד מטעמה, החל את עבודתו במועצה בדצמבר 2004, ואין לקבל עדותו על אירועים שהתרחשו לפני תקופתו. לטענת התובעת, הנתבעות, בכוונת מכוון, לא הביאו את מר חיים געש לתת עדות, חרף העובדה כי הוא מכהן גם כיום כראש המועצה וכיהן כראש המועצה ויו"ר דירקטוריון התובעת בתקופות הרלוונטיות לתביעה.

8. לטענת התובעת, המועצה עצמה הרימה את מסך ההתאגדות בינה לבין החל"ז, בכך שחיברה בין חובות החל"ז לחובות המועצה בדוח הכספי של התובעת לשנת 2004, והחל משנת 2004 עשתה המועצה בחל"ז כבשלה. לפיכך, יש לראות בפעולתן של המועצה ושל החל"ז כמקשה אחת.

טענות הנתבעות

9. הנתבעות טענו, כי תביעת התובעת בסך כ- 6.4 מיליון ש"ח הוגשה ביחד ולחוד נגד כל הנתבעות, אך מעיון בכתב התביעה עולה שהנתבעת 3, החל"ז, אינה מוזכרת כלל כמי שחייבת כספים כלשהם, והתביעות נגד המועצה והנתבעת 2 (שנגדה ניתן פסק דין פשרה)  הינן בעילות שונות. נטען, כי התביעה הוגשה בצורה רשלנית, ללא פירוט, וכללה את כל החברות, בין עירוניות ובין זכייניות, ואת המועצה. סעיפים 7-19 לכתב התביעה מופנים כנגד הנתבעת 1, המועצה, ויתר סעיפי התביעה, מסעיף 20 עד 29, מופנים נגד הנתבעת 2, משאבי מים. נגד הנתבעת 3 אין כלל טענות או עילות. לפיכך, נטען, יש לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבעת מס' 3.

10. לטענת הנתבעות, המועצה נתבעה בגין הסכמים שנחתמו בינה לבין התובעת, שהיו הסכמי מסגרת: הסכם פיתוח תשתיות, הסכם פינוי אשפה והסכם ניהול נכסים. בנוסף, המועצה נתבעה בגין שירותי כוח אדם שסיפקה כביכול התובעת למועצה בגין עובדת אחת וכן בגין ניהול הבריכה העירונית על ידי התובעת. הנתבעות כפרו בטענות שמגיע לתובעת סכום כלשהוא לפי כל אחד מההסכמים. 

11. לטענת הנתבעות, התביעה מפנה להסכמים, אך ללא שום פירוט "בונה" עליהם תביעות כספיות לא מבוססות. מדובר בהסכמי מסגרת שיש להוכיח את החיובים לפיהם, והם עצמם אינם מצמיחים תביעות כספיות. התביעה נבנתה על הערכות וניחושים בלבד, בלי  בדיקת החומר והמסמכים לעומקם. לפיכך, נטען שיש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בשכ"ט עו"ד ובהוצאות משפט.

עדים ועדויות

12. מטעם התובעת העידו מר חרובי (עדות ראשית בת/1), ששימש ממלא מקום מנכ"ל התובעת בין החודשים פברואר-אוגוסט 2002 ומנכ"ל התובעת מספטמבר 2002 ועד מאי 2004, ומר לומקה (עדות ראשית בת/3), ששימש מנכ"ל התובעת משנת 1996 ועד ינואר 2001. כן הוגשה חוות דעתו של יועץ המס, מר בועז איתן (ת/4).

מטעם הנתבעות העידו מר רן גלר, גזבר המועצה (להלן: "הגזבר", עדות ראשית בנ/4) ומר שלום סגל, חשב המועצה (להלן: "החשב", עדות ראשית בנ/6).